#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בט&#x27; ציבורין של מצה וא&#x27; של חמץ ונטל עכבר מאחד מהם והכניסו לבית בדוק?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-9bc6a3af910fda23743cf9fe3797ccb3424b0863.jpg"">"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כמקום קביעות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דוקא כשנטלו בפנינו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) ביטל החמץ 2) היה ככר קטן?	"1) הטור מקיל דספק דרבנן לקולא, וכן נקט הראב&quot;ד, אבל הרמב&quot;ם סותם להחמיר אפי&#x27; אם ביטלה, וביאר המגיד משנה דלא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא כיון שבדיקת חמץ תחילתה על הספק החמירו בספיקו יותר משאר ספיקות של דבריהם, וכן פסק המחבר והמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) [משא&quot;כ לעיל (סי&#x27; תל&quot;ח) בעכבר ונחש שהוא ספק בדין אזלינן לקולא (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;), וכן מצינו בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תל&quot;ז ד&quot;ה ומבטלו) דמקלינן בספק בדין (הליכות שלמה פסח פ&quot;ה הע&#x27; 102)] 2) ה&quot;נ מקיל הטור ותוס&#x27; משום ס&quot;ס, ספק מצה וספק אם אכלה, וכן מקיל הרמ&quot;א, והעולת שבת ס&quot;ל דכן הוא נמי דעת הרמב&quot;ם ושו&quot;ע, אבל הח&quot;י (ס&quot;ק ג&#x27;) מדייק מסתימת לשון המחבר דמשמע דמחמיר אפי&#x27; בככר קטן, וביאר דאפשר דס&quot;ל כהרז&quot;ה דפסק כר&#x27; זירא דבלחם משיירא [אבל אין להחמיר משום המגיד משנה דהיינו דוקא שלא להקל משום ספק דרבנן לקולא אבל בגמ&#x27; מבואר דבס&quot;ס אמרינן ספק מוציא מידי ודאי (ר&quot;י באק)], ולמעשה הח&quot;י והפמ&quot;ג כתבו דיש להקל בס&quot;ס עם ביטול (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערבו הציבורים?	"לא מקרי קבוע (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הא דמתירין כשפירש, האם הוא מותר אפי&#x27; באכילה?"	"תוס&#x27; (ט&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דמותר אפי&#x27; באכילה, אבל רש&quot;י ס&quot;ל דהסוגיא מיירי לגבי חיוב בדיקה וליכא ראיה לגבי היתר אכילה ולפיכך אין להקל לאוכלה (חק יוסף, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [דלא כפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) דמקיל אפי&#x27; באכילה] {והקשה ר&quot;י באק ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תס&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו) דאזלינן בתר רוב אפי&#x27; לאכילה, וי&quot;ל דהתם מיירי ברובא דליתא קמן אבל הכא מיירי ברובא דאיתא קמן}"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הראשונים דמקילין בככר קטן משום ס&quot;ס, מאי שנא מעכבר נכנס ועכבר יצא דלא מקילינן אפי&#x27; בככר קטן?"	"1) תי&#x27; הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דהתם הוא חד ספק, ספק אם יש כאן חמץ ספק אין כאן חמץ משא&quot;כ הכא יש עוד ספק אם חמץ בכלל נכנס לבית&lt;br&gt;2) הב&quot;י תי&#x27; דהספק שמא אכליה הוא ספק גירועא ואינו מצטרף אלא עם ספק חשוב כגון קבוע דט&#x27; ציבורים [ותמה עליו הדרכ&quot;מ מב&#x27; ציבורים דהתם הוי ספק סתם] "	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי תירוצו של הדרכ&quot;מ, למה זה נחשב כס&quot;ס הרי צריך שיוודעו השני ספיקות ביחד?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דלא חל האיסור עד שעה ששית ואז מהני הס&quot;ס [ולפי&quot;ז אם אירע המעשה אחר זמן איסור חמץ לא מהני הס&quot;ס]&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; המג&quot;א דכל זמן שרואין החמץ בפי העכבר לא שייך חיוב בדיקה ורק אחר שנתעלם מן העין ואז גם חל ספק השני שמא אכליה&lt;br&gt;3) רע&quot;א והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) תרצו ע&quot;פ תוס&#x27; דכדי להוציא מידי ודאי לא צריך ס&quot;ס בכל דיני ס&quot;ס אלא סגי בספק הרגיל וה&quot;ה בס&quot;ס אפי&#x27; אם לא נתוודעו ביחד"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נטל ככר גדול מב&#x27; ציבורים ובא אחריו ומצאו?"	"כתב רע&quot;א דאפי&#x27; להטור דמחמיר כשלא ביטל היינו כשהוא ודאי חמץ אבל כאן שהוא ספק מצה מותר משום ס&quot;ס"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית שיש בו כמה חדרים ובדק כולם חוץ מאחד מהם ואינו זוכר איזה חדר עוד לא בדק?	"צריך לבדוק כל החדרים דכל קבוע וכו&#x27; (פסק&quot;ת אות א&#x27;)"	סימן תלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש לו ב&#x27; ציבורין, א&#x27; של חמץ וא&#x27; של מצה ויש לפניו ב&#x27; בתים, אחד בדוק ואחד שאינו בדוק?"	"איתא בגמ&#x27; דהוי כמו ב&#x27; קופות א&#x27; של תרומה וא&#x27; של חולין דתלינן להקל באיסור דרבנן, וה&quot;נ דוקא כשביטל דהוי חיוב דרבנן תלינן לקולא אבל אם לא ביטל לא תלינן דהוא איסור דאורייתא [וצע&quot;ג מאי שנא דהרמב&quot;ם מודה כאן דאזלינן לקולא כשביטל, נימא דהחמירו יותר משאר ספיקות של דבריהם וכמ&quot;ש המגיד משנה, ותי&#x27; הלחם משנה דהכא לא נולד הספק במקום הקבוע ועל כן מקילינן אפי&#x27; בבדיקת חמץ, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) דפי&#x27; בדעת הרמב&quot;ם דא&quot;צ לחזור ולבדוק דוקא אם נכנס אחריו ולא מצא כלום, ע&quot;ש]"	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בככר קטן?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דה&quot;נ לפי הטור והרמ&quot;א יהא מותר משום ס&quot;ס אפי&#x27; אם לא ביטל [אבל לפי הרמב&quot;ם יהא תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל בין העולת שבת וח&quot;י אי חוששין לשיטת ר&#x27; זירא]"	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בציבור אחד של חמץ ויש לפניו ב&#x27; בתים, א&#x27; בדוק וא&#x27; אינו בדוק?"	"הגמ&#x27; מדמה זה לב&#x27; שבילין דאם נשאלו בבת אחת או של אדם אחד צריך להחמיר ואם כל אחד שאל בפנ&quot;ע יש להקל, וכן פסק הטור שבבת אחת חייב לבדוק אפי&#x27; אם בטלו [דהוי כמו ודאי] אבל בזה אחר זה פטור ודוקא אם בטלו [אבל אם לא בטלו חייב, ואפי&#x27; בככר קטן דהוי חד ספק (ב&quot;י)], אכן הרמב&quot;ם סותם להקל אפי&#x27; בבת אחת [וביאר המשנה למלך (מצויין בגר&quot;א ס&quot;ק ב&#x27; ושעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;) ע&quot;פ הגמ&#x27; בכתובות (כ&quot;ז) דאע&quot;פ שיש כאן ודאי שבויה מ&quot;מ אין כאן ודאי טומאה ולפיכך אזלינן לקולא אפי&#x27; בבת אחת, ה&quot;נ אע&quot;פ דודאי העלה חמץ לאחד מן הבתים מ&quot;מ אין כאן ודאי איסור דשמא אכלוהו ועל כן מקיל אפי&#x27; בבת אחת [ואפי&#x27; בככר גדול שמא נזדמנו לו כמה עכברים]], והיינו דוקא כשביטל דהוי איסור דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ולהלכה המחבר מקיל כהרמב&quot;ם דמותר אפי&#x27; בבת אחת כשביטל אבל הרמ&quot;א מחמיר בבת אחת כהטור (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וה&quot;ה של אדם אחד אפי&#x27; אם שואל זה אחר זה (נזירות שמשון סי&#x27; תל&quot;ח, פמ&quot;ג סי&#x27; תל&quot;ח א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, הליכות שלמה פסח פ&quot;ה סע&#x27; כ&quot;ג) [ובככר קטן בזה אחר זה כשלא ביטלו, הב&quot;י מסתפק דאפשר דספק שמא אכלו הוא ספק רחוק, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד להחמיר דכיון דהוא איסור דאורייתא אינו יכול להתיר שניהם בס&quot;ס, אבל החדושי הגהות מקיל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)], ואם שאלו זה אחר זה דשניהם פטורים ואפ&quot;ה אחד מהם בדק ולא מצאו אז חל על השני חיוב בדיקה (הליכות שלמה פסח פ&quot;ה הע&#x27; ל&quot;ט) "	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העכבר הביא הככר לחצר אצל הבית ואינו יודע אם הכניסו לבית?	"איתא בגמ&#x27; דתלוי במח&#x27; ר&quot;א ורבנן בספק על, והרמב&quot;ם פסק כחכמים להחמיר דצריך לחזור ולבדוק, אבל רש&quot;י פי&#x27; דהיינו דוקא בטומאה דאורייתא אבל לאחר ביטול דהוי דרבנן יש להקל דא&quot;צ לחזור ולבדוק, וכן פסק הטור דיש להקל אם ביטל או היה ככר קטן [ואינו מובא בשו&quot;ע]"	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראה שהכניסו ככר לבית ובדק אחריו ולא מצאו?	"איתא בגמ&#x27; דתלוי במח&#x27; ר&quot;מ ורבנן לגבי טומאה דר&quot;מ מטמא וחכמים מטהרין וכתב רש&quot;י דר&quot;מ מודה בבדיקת חמץ דרבנן דא&quot;צ לחזור ולבדוק, ולהלכה קיי&quot;ל כחכמים דאפי&#x27; בדאורייתא [כגון שלא ביטל] א&quot;צ לחזור ולבדוק (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [והקשה השונה הלכות (סע&#x27; ד&#x27; בהערה) הא אמרינן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; תל&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) דאם בדק ולא מצאו צריך לחזור ולבטל, ותי&#x27; ר&quot;י באק דהתם מיירי קודם זמן האיסור והכא מיירי לאחר זמן האיסור {ומכאן מבואר דבדיעבד מי שלא ביטל את חמצו אין צריך לצאת מביתו}]"	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראה שהכניסו בבית ובדק מקצת הבית ומצאו?	"איתא בגמ&#x27; דזה תלוי במח&#x27; רבי ורשב&quot;ג בשדה שאבד בה קבר, ופסק הטור כרשב&quot;ג דבדאורייתא צריך לחזור ולבדוק אבל בדרבנן א&quot;צ לחזור ולבדוק, אבל הרמב&quot;ם פסק כרבי דאפי&#x27; אם לא ביטל א&quot;צ לחזור ולבדוק (גר&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), והמחבר מקיל כהרמב&quot;ם אבל הרמ&quot;א מחמיר כהטור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [ובענין ככר קטן עי&#x27; מש&quot;כ לעיל בשם השעה&quot;צ (סי&#x27; תל&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן דמקלינן כשביטל, האם אפשר לבטל לאחר שנולד הספק?	"הב&quot;י (סי&#x27; תל&quot;ח) מצדד דאינו יכול לבטל לאחר שנולד הספק, אבל פסק המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דאפשר לבטל כל זמן שהוא קודם שש שעות, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה ציורים חולק הרמ&quot;א על המחבר?	"1) בציבור אחד, שהמחבר מקיל בבת אחת והרמ&quot;א מחמיר&lt;br&gt;2) בדק מקצת הבית ומצאו, המחבר מקיל אפי&#x27; אם לא ביטל והרמ&quot;א אינו מקיל אלא כשביטל"	סימן תלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניח י&#x27; ומצא ט&#x27;?"	"איתא בגמ&#x27; דתלוי במח&#x27; רבי וחכמים במעות מעשר שני, וקיי&quot;ל כחכמים דתלינן דכולם אזלי והני אחריני נינהו וכולם חולין וה&quot;נ צריך לבדוק כל הבית"	סימן תלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם זה במקושרים או אפי&#x27; באינם מקושרים?"	"יש בזה מח&#x27; אמוראים בגמ&#x27; (ביצה י&#x27; ע&#x27;&#x27;ב), הרמב&quot;ם מחמיר דאפי&#x27; כשאינם מקושרים צריך לחזור ולבדוק כל הבית, אבל תוס&#x27; והטור ס&quot;ל דדוקא במקושרים צריך להחמיר ולא כשאינם מקושרים, והמחבר סותם כהרמב&quot;ם ואח&quot;כ הביא תוס&#x27; והטור, אמנם להלכה כתבו הפוסקים דקיי&quot;ל כתוס&#x27; והטור דא&quot;צ לחזור ולבדוק אלא במקושרים (ח&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אמנם דוקא לאחר ביטל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [דעכשיו הוא רק ספק מדרבנן א&quot;נ משום דיש לצרף שיטת הרז&quot;ה דבסמוך]"	סימן תלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה ביטל?	"הרז&quot;ה מקיל כשביטל אבל שאר ראשונים חולקים עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד - ט&quot;ו), וכן קיי&quot;ל דאפי&#x27; אם ביטל צריך לחזור ולבדוק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ויש מביאין ראיה מסוגיא דביצה דמיירי במוקצה ואפ&quot;ה מחמירים [ודחה ר&quot;י באק דהתם הוא דבר שיש לו מתירין], והב&quot;י הביא ראיה דהרבנן מקילין בדאורייתא ליהנות מהמעות ש&quot;מ דאין כאן ספק כלל"	סימן תלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניח ט&#x27; ומצא י&#x27;?"	"איתא בגמ&#x27; דה&quot;נ תלוי במח&#x27; רבי ורבנן וקיי&quot;ל כרבנן דכולה חולין וא&quot;כ צריך לחזור ולבדוק כל הבית"	סימן תלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באינם מקושרים?	"תוס&#x27; ס&quot;ל דה&quot;נ תלוי במח&#x27; בין הרמב&quot;ם והטור, וכן נקט החדושי הגהות (ס&quot;ק ב&#x27;), אכן מהטור משמע דהכא צריך לחזור ולבדוק אפי&#x27; כשאינם מקושרים, וכן פסק המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד וס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) ובפרט דיש שיטת הרמב&quot;ם דצריך להחמיר בכל אופן {ויש לפרש דבשלמא בהניח י&#x27; ומצא ט&#x27; יש לסמוך דנאכל אחד מהם אבל כשהניח ט&#x27; ומצא י&#x27; בע&quot;כ אחד בא מעלמא וא&quot;כ יש לחוש דשמא באו עוד}&lt;br&gt; "	סימן תלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מסע&#x27; ב&#x27; כשעל ובדק מקצת הבית ומצאו דאמרינן דפטור כשביטל [ולפי הרמב&quot;ם אפי&#x27; כשלא ביטל]?"	"1) תוס&#x27; (י&#x27; ע&quot;ב) תרצו דהכא מיירי כשאינו יודע כמה ככרות היו בזוית [אמנם מסתימת הרמב&quot;ם ושו&quot;ע לא משמע דס&quot;ל כאוקימתא זה]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) תי&#x27; דהכא איכא ריעותא מדהיה מונח בזוית אחד ואשכח בזוית אחרת [והקשה הח&quot;י מהו הריעותא כאן יותר מלעיל, ותי&#x27; המחה&quot;ש דכלפי החמץ שהיה בזוית הראשון יש כאן ריעותא משא&quot;כ כלפי החמץ שהיה בפי העכבר ליכא ריעותא]"	סימן תלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בככר קטן?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) הביא מחמד משה דלפי הטור ה&quot;נ יש להקל משום ס&quot;ס [והכא לא שייך סברת הפמ&quot;ג דאינה איתחזק איסורא דכל הבית היה בדוק חוץ מזוית זו ועכשיו ליכא חמץ בזוית זו וגם הוי ס&quot;ס מב&#x27; שמות, ספק אחד אם על לשאר הבית ספק שני אם נאכל (ר&quot;י באק)]"	סימן תלט סעיף ג		
